ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ג
יט) האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים, ובאו ואמרו לה מת בעליך ואחר כך מת בנך, והרי את פטורה מיבום וחליצה, ונשאת על פי עדותם, ואחר כך נודע שהיו הדברים חילוף, שמת הבן תחילה ואחר כך מת בעלה, ונמצא שהיתה זקוקה ליבום ונישאת באיסור, תצא מבעלה, והולד שנולד מבעלה השני, כשר. אמרו לה מת בנך ואחר כך מת בעליך, והרי את זקוקה ליבום או חליצה, ונתייבמה, ואחר כך נודע שהיו הדברים חילוף, ונמצא שנישאת לאחי בעלה במקום איסור כרת, תצא מיבמה, והולד שנולד ממנו, לפני השמועה או לאחר השמועה – בין קודם ששמעה שהיו הדברים בהיפך ובין לאחר מכן, ממזר, כדין כל הנולד מחייבי כריתות.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
