ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
כו) הובאו לעיל מקרים שונים שבהם לא נעשתה החליצה כראוי, וכל מקום שאמרנו 'אינה חליצה' או 'לא עשה כלום' או 'אינה כלום', הרי היא כאילו לא נחלצה לו כלל, ולא נאסרו עליו קרובותיה, ולא נפסלה מן הכהונה, ומותרת להתייבם. וכל מקום שאמרנו 'חליצתה פסולה', נאסרו עליו קרובותיה, ונפסלה מן הכהונה, ונאסרה על האחין, ואינה מתייבמת, ואינה מותרת להנשא לזר עד שתחלוץ חליצה כשרה:
כז) ובאופנים אלו שאמרנו 'חליצתה פסולה', ועברה ונשאת, הרי זה חולץ לה חליצה כשרה, והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה מידו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
