ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
וזה הוא נוסח גט חליצה שנהגו בו העם:
ל) ביום פלוני, כך וכך לירח פלוני, שנת כך וכך לבריאת עלמא למנין פלוני למניינא דרגילנא למימני בה במקום פלוני, אנחנא, דייני, דמקצתנא חתימין לתתא, במותב תלתא כחדא הוינא יתבין בבי דינא, וסליקא לקדמנא פלונית ברת פלוני ארמלתא דפלוני, וקרבת לקדמנא גבר חד דשמיה פלוני בר פלוני, וכן אמרה לנא פלונית דא, פלוני בר פלוני דנא אחוה דפלוני בעלי מאבוה הוא, דהוינא נסיבא ליה, ושכיב, וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק, ובר וברת ירית ומחסין ומוקים שמא בישראל לא שבק, והדין פלוני אחוהי חזי ליבומי יתי, כען רבנן אמרו ליה אי צבי ליבומי יתי, ייבם, ואי לא, יטלע לי רגליה דימינא קדמיכון, ואשרי סיניה מעל רגליה, וארוק באנפוהי. ואשתמודענוהי לפלוני דנא דאחוהי דפלוני מיתנא מאבוהי הוא, ואמרנא לה אי צבית ליבומי יתה, יבם, ואי לא, אטלע לה קדמנא רגלך דימינא, ותשרי סינך מעל רגלך, ותרוק באנפך. ועני ואמר, לית אנא צבי ליבומי יתה, מיד אקרינוה לפלונית דא 'מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי', ואף להאי פלוני אקרינהו ליה 'לא חפצתי לקחתה', ואטלע לה רגליה דימינא, ושרת סיניה מעל רגליה, ורקת באנפוהי רוקא דאיתחזי לנא מפומה על ארעא, ותוב אקרינוה לפלונית דא 'ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל', ואנחנא דייני, וכל דהוו יתבין קדמנא, ענינן בתריה 'חלוץ הנעל, חלוץ הנעל, חלוץ הנעל' תלת זימנין. ומדאיתעביד עובדא דא קדמנא, שרינוה לפלונית דא למהך להתנסבא לכל מאן דתצבי, ואינש לא ימחה בידה מן יומא דנן ולעלם. ובעת מיננא פלונית דא גיטא דחליצותא דא, וכתבנא וחתמנא ויהבנא לה לזכו, כדת משה וישראל. פלוני בר פלוני עד. פלוני בר פלוני עד:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
