מסכת פרה, פרק ב, משנה ה

משנה ה: הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת בְּתוֹךְ גֻּמָּא אַחַת, פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ בְתוֹךְ כּוֹס אֶחָד. הָיוּ בְתוֹךְ שְׁנֵי כוֹסוֹת וְהֵן מוֹכִיחוֹת זוֹ אֶת זוֹ, פְּסוּלָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַרְבַּע, אֲפִלּוּ חָמֵשׁ, וְהֵן מְפֻזָּרוֹת, יִתְלֹשׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ, פְּסוּלָה. הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַאְדִּים, עִקָּרָן מַאְדִּים וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַחַר הָעִקָּר:

משנה ה: שערות הבהמה צומחות באופן שלכל אחת יש 'גומא', כמין שקע קטן בעור שהשערה צומחת בו, והשערות עצמם מתעגלות על גופה כעין תלתלים, וכל תלתל כזה מכונה 'כוס', ומשנתנו מבארת את כללי הדינים באופן שאין כל שערותיה אדומות. הָיוּ בָהּ (-בפרה האדומה) שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת, אוֹ שתי שערות לְבָנוֹת, הצומחות בְּתוֹךְ גֻּמָּא אַחַת, הרי זו פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ בְתוֹךְ כּוֹס אֶחָד, והיינו שאם בתוך התעגלות של שערה אחת היו שתי שערות שחורות או לבנות, הרי היא פסולה, וכן אם הָיוּ השערות השחורות או הלבנות בְתוֹךְ שְׁנֵי כוֹסוֹת, וְהֵן מוֹכִיחוֹת זוֹ אֶת זוֹ – ושתי הכוסות הללו סמוכות זו לזו, פְּסוּלָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אם היו בה אַרְבַּע או אֲפִלּוּ חָמֵשׁ שערות לבנות או שחורות, וְהֵן מְפֻזָּרוֹת בגופה ואינן סמוכות זו לזו כלל, יִתְלֹשׁ אותם מפני מראית העין, ואמנם בפחות מארבע אין צריך תלישה כלל, וביותר מחמש אין תלישתן מועילה, ופסולה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ היו חֲמִשִּׁים (-או יותר) והן מפוזרות בגופה, יתלשם והיא כשירה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ היתה שערה לבנה או שחורה אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ, הרי היא פְּסוּלָה. הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת באופן הפוסל (לתנא קמא בגומא אחת, לרבי יהודה בכוס אחת, ולרבי יהושע בן בתירא אפילו בראשה ובזנבה), והיה עִקָּרָן (-החלק הסמוך לגופה) מַשְׁחִיר, וְרֹאשָׁן מַאְדִּים, או שהיה עִקָּרָן מַאְדִּים וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה, והיינו לפי ראשי השערות, וכשראשיהן אדומים כשירה, וכשראשיהן שחורים פסולה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הכל הולך אַחַר הָעִקָּר, והיינו החלק הסמוך לגופה, ואם הוא אדום והראש שחור, גוזז את הראש השחור וכשרה (ובתנאי שישאר בחלק האדום שבשערות כשיעור הראוי, ושיעור זה הוא בכדי שניתן לגוזזו במספריים, ובפחות מכך אין זו נחשבת שערה), ואם העיקר שחור והראש אדום, פסולה.