385. מנחה

יָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל, 'לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁהֲרֵי אֵלִיָּהוּ לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה', וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּקִילִים בָּהּ וְאֵין מִתְפַּלְּלִים אוֹתָהּ בְּצִבּוּר, וְיֵשׁ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים אוֹתָהּ לְאַחַר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, תְּפִלָּה חֲטוּפָה וּקְטוּפָה, וְיֵשׁ שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִים אוֹתָהּ כְּלָל, וְאֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב וְחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי הַמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה – כְּמוֹ שֶׁהוּא הָאֱמֶת – כִּי ה' יִתְבָּרַךְ הוּא הַנּוֹתֵן כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, לֹא יַאֲמִין שֶׁהַמְּקַצֵּר בַּעֲבוֹדַת ה' יַרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ, וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדַת ה' – בִּשְׁבִיל כָּךְ יִמְעָט חֶלְקוֹ, הָס כִּי לֹא לְהַזְכִּיר.

וַהֲרֵי עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ אֵין לָנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְחָסַרְנוּ כָּל טוֹב, וְכִמְעַט זֶה כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ לְבוֹרְאֵנוּ, וְזֶה כָּל יַהֲדוּתֵנוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים שַׁחֲרִית מִנְחָה וְעַרְבִית, וְאִם גַּם אֶת זֶה נַחְסִיר – מַה אָנוּ וּמַה חַיֵּינוּ.

וְיָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר, וְאִם תִּשְׁאַל אֶת הָאָדָם כַּמָּה שָׁוֶה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה וְעַרְבִית בְּצִבּוּר, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מִצְווֹת שֶׁהֵן נִגְרָרוֹת וְנִלְווֹת עִמָּהֶן, הוּא יַעֲנֶה וְיֹאמַר שֶׁאֵין עֲרֹךְ אֲלֵיהֶן, אֲבָל לְמַעֲשֶׂה הוּא מֵנִיחַ אוֹתָם בִּשְׁבִיל בֶּצַע כֶּסֶף מוּעָט, שֶׁלְּמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט שֶׁהוּא מַרְוִיחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (וּבֶאֱמֶת זֶהוּ שֶׁקֶר גָּמוּר וּמְפֻרְסָם בְּלִי שׁוּם סָפֵק, שֶׁאִם מַרְוִיחַ, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה – הוּא הַטְעָיַת הַיֵּצֶר, וְסוֹף סוֹף אֵינוֹ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה בְּכֶסֶף זֶה, וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּרְוִיחַ מַפְסִיד, וְדוֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָּל טוֹב, זֶה אֱמֶת בָּרוּר), אֲבָל הַהֶרְגֵּל נַעֲשָׂה טֶבַע, וְנַעֲשָׂה כְּהֶתֵּר. וְיִתְבּוֹנֵן הָאָדָם כִּי רַק הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, וְאַחַר כָּךְ יֶעֱרַב לוֹ וִיבֻשַּׂם לוֹ, וְאַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.