א) המוציא שם רע על בת ישראל (ולהלן (ה"ו) יבואר עניינו), ונמצא הדבר שקר, לוקה, שנאמר 'ויסרו אותו', ואזהרה שלו, שהרי אין עונשין אלא אם כן מזהירין, מ'לא תלך רכיל בעמך', ונותן לאביה משקל מאה סלעים כסף מזוקק. ואם היתה יתומה, הרי הם של עצמה.
ב) והמוציא שם רע על הקטנה או על הבוגרת, פטור מן הקנס ומן המלקות, ואינו חייב עד שיוציא שם רע על הנערה, שנאמר 'והוציאו את בתולי הנערה', 'נערה' בכתיב מלא דִּבֵּר הכתוב (נכתב כאן 'נערה' במליאות, ולא 'נַעֲרָ' כמו בשאר מקומות, ללמד שדוקא נערה בכלל הפרשה, ולא קטנה או בוגרת).
