שיעור 360, ספר ישעיהו, פרק ס, י-יב

י וּבָנ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ חֹֽמֹתַ֔יִךְ וּמַלְכֵיהֶ֖ם יְשָֽׁרְת֑וּנֶךְ כִּ֤י בְקִצְפִּי֙ הִכִּיתִ֔יךְ וּבִרְצוֹנִ֖י רִֽחַמְתִּֽיךְ׃ יא וּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ תָּמִ֛יד יוֹמָ֥ם וָלַ֖יְלָה לֹ֣א יִסָּגֵ֑רוּ לְהָבִ֤יא אֵלַ֨יִךְ֙ חֵ֣יל גּוֹיִ֔ם וּמַלְכֵיהֶ֖ם נְהוּגִֽים׃ יב כִּֽי־הַגּ֧וֹי וְהַמַּמְלָכָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יַעַבְד֖וּךְ יֹאבֵ֑דוּ וְהַגּוֹיִ֖ם חָרֹ֥ב יֶֽחֱרָֽבוּ׃

֍           ֍            ֍

(י) אחרי שיתקבצו ישראל לארצם, וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר את חֹמֹתַיִךְ, וּמַלְכֵיהֶם, שלא יבנו בעצמם, יְשָׁרְתוּנֶךְ על ידי שיעזרו לבונים בכסף ובזהב, כִּי בְקִצְפִּי, שזהו כעס קטן, הִכִּיתִיךְ, וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ, לפייסך גם על העבר.

(יא) אף שיבנו הגויים חומה לירושלים, לא יהיה זה מחמת פחד ממלחמה, וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד, כי לא יבוא עוד צר ואויב על ירושלים, ויוכלו להשאיר את שעריה פתוחים, ומלבד זאת שלא יהיה צורך לסוגרם, הרי יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ – לא יוכלו השערים להסגר כלל, לא ביום ולא בלילה, מחמת ריבוי הבאים מכל העולם, לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל – כל עושרם של הגּוֹיִם, וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים – ינהיגו ויוליכו את מלכיהם למשוח אותם למלכות בירושלים.

(יב) והטעם שירצו למושחם דוקא בירושלים, כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ, יֹאבֵדוּ. וְהַגּוֹיִם שלא יעבדוך, חָרֹב יֶחֱרָבוּ.