ט וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיַּגַּ֖ע עַל־פִּ֑י וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי דְבָרַ֖י בְּפִֽיךָ׃ י רְאֵ֞ה הִפְקַדְתִּ֣יךָ ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה עַל־הַגּוֹיִם֙ וְעַל־הַמַּמְלָכ֔וֹת לִנְת֥וֹשׁ וְלִנְת֖וֹץ וּלְהַֽאֲבִ֣יד וְלַֽהֲר֑וֹס לִבְנ֖וֹת וְלִנְטֽוֹעַ׃ יא וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָֽאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃ יב וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת כִּֽי־שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְּבָרִ֖י לַֽעֲשֹׂתֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(ט) וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יָדוֹ, וַיַּגַּע עַל פִּי, וזה משל למסירת הנבואה והגעתה אל הנביא, וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ.
(י) ובדיבור זה בעצמו, שהוא דבר ה', יש כח לפעול בכל מציאות העולם, ולכן, רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת, בין להחריבם, לִנְתוֹשׁ את הגויים וְלִנְתוֹץ את הממלכות, וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס, וכל הדברים הללו יהיו על מנת לִבְנוֹת מחדש את הממלכות וְלִנְטוֹעַ את הגויים.
(יא) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר, מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ, כלומר, באיזו דמות ומשל מצטייר בעיניך דבר הנבואה הנשלחת אליך כעת, וָאֹמַר, מַקֵּל של עץ שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה, ולשון 'מקל' מורה על כך שהוא מיועד להכאה.
(יב) וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת, בכך שתיארת את העץ כ'מקל', המיועד להכאה, וכמקל של עץ שקד, שהוא ממהר לעשות פירות, כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ.
