יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 30, ספר ירמיהו, פרק ד, ה-ו

ה הַגִּ֣ידוּ בִֽיהוּדָ֗ה וּבִירֽוּשָׁלִַ֨ם֙ הַשְׁמִ֔יעוּ וְאִמְר֕וּ תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בָּאָ֑רֶץ קִרְא֤וּ מַלְאוּ֙ וְאִמְר֔וּ הֵאָֽסְפ֥וּ וְנָב֖וֹאָה אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָֽר׃ ו שְׂאוּ־נֵ֣ס צִיּ֔וֹנָה הָעִ֖יזוּ אַֽל־תַּעֲמֹ֑דוּ כִּ֣י רָעָ֗ה אָֽנֹכִ֛י מֵבִ֥יא מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃

 

֍           ֍            ֍

 

(ה) מתאר עתה הנביא את המלחמה שנעשתה פתאום על ידי נבוכדנצר מלך בבל עם יהודה וירושלים, באופן שלא היתה להם שהות להכין עצמם למלחמה, הַגִּידוּ בִיהוּדָה – תחילה נודע הדבר בארץ יהודה, וּבִירוּשָׁלִַם הַשְׁמִיעוּ – ורק אחר כך נשמע הדבר בירושלים, עיר המלוכה, בשונה מהמלחמות הרגילות שיודעים עליהם תחילה בעיר המלוכה ואחר כך מתפשטת השמועה לכל הארץ, וְאִמְרוּ – וכך יצאה הפקודה הראשונה מעת המלכות, תִּקְעוּ שׁוֹפָר בָּאָרֶץ, לצאת לקראת האויב למלחמה, אך קודם שהספיקו לעשות זאת יצאה פקודה חדשה, קִרְאוּ לעם, מַלְאוּ – איספו את כולם וְאִמְרוּ, אל תצאו למלחמה עם האויב, כי חזק הוא, אלא הֵאָסְפוּ וְנָבוֹאָה אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר, להתבצר שם מפני האויב.

(ו) ובטרם הספיקו לעשות את דבר הפקודה השניה, באה פקודה אחרת, כי ערי המבצר חלשים הם מלעמוד כנגד האויב, ולכן שְׂאוּ נֵס – הרימו דגל להורות לכולם את אשר יעשו, צִיּוֹנָה הָעִיזוּ – האספו כולם לציון עיר המלכות, שהיא מבוצרת היטב, ושם בית המקדש ובית המלך, אַל תַּעֲמֹדוּ – אל תתמהמהו, כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן, וְשֶׁבֶר גָּדוֹל אשר לא יוכלו להלחם בו.

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?