מסכת בכורות, פרק ב, משנה א

פרק ב, משנה א: הַלּוֹקֵחַ עֻבַּר פָּרָתוֹ שֶׁל נָכְרִי, וְהַמּוֹכֵר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, הַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ, וְהַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְקַבָּלָה, פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג), בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בַאֲחֵרִים. כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם חַיָּבִין. לֹא נִפְטְרוּ מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, (וְלֹא נִפְטְרוּ) אֶלָּא מִפִּדְיוֹן הַבֵּן וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר:

פרק ב, משנה א: הַלּוֹקֵחַ עֻבַּר פָּרָתוֹ שֶׁל נָכְרִי – הקונה מהגוי את העובר שבמעי פרת הגוי,וְהַמּוֹכֵר לוֹ – וישראל המוכר לגוי את עובר פרתו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי למכור לו, שהרי גזרו חכמים איסור על מכירת בהמה גסה לגוי [מחשש שישאיל או ישכיר אותה לגוי, והגוי יעשה בה מלאכה בשבת], הַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ – הנעשה שותף עם הגוי, וְהַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ – ישראל המקבל מהגוי את בהמתו הטהורה כדי לטפל בה, וחולק עמו בוולדות, וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְקַבָּלָה,שקיבל הגוי מהישראל את בהמתו הטהורה כדי לטפל בה, וחולקים בוולדות, בכל האופנים הללו פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג יג) 'הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד  בְּהֵמָה', ומלשון 'בְּיִשְׂרָאֵל' יש ללמוד שרק אם הבהמה כולה שייכת לישראל נוהגת מצוה זו,אֲבָל לֹא בַאֲחֵרִים – כשיש לגוי שותפות בה. כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם חַיָּבִין בהקדשת בכור בהמה טהורה, לֹא נִפְטְרוּ מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְלֹא נִפְטְרוּ הכהנים והלויים אֶלָּא מִפִּדְיוֹן הַבֵּן,וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר.