ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק ז, יח-יט
יח) מרחץ שיש בה עבודת כוכבים, מותר לרחוץ בה, מפני שהיא נעשית שם לנוי, ולא לעבדה, שנאמר 'אלהיהם', בזמן שנוהגים בה מנהג אלהות, ולא בזמן שמבזין אותן, כגון זו שהיא עומדת על הביב של המים המלוכלכים שבמרחץ, והכל משתינין בפניה. ואם היתה דרך עבודתה בכך, אסור ליכנס בו:
יט) סכין של עבודת כוכבים, ששחט בה האדם בהמה של היתר, הרי זה מותר, מפני שהוא מקלקל, שהרי בהמה חיה שוה יותר מבהמה שחוטה. ואם היתה זו בהמה מסוכנת, שאם לא ישחטנה מיד תמות ויפסידנה, הרי זו אסורה, מפני שהוא מתקן בשחיטתה, והרי זה התיקון מהנאת משמשי עבודת כוכבים. וכן אסור לחתוך בה בשר, מפני שהוא מתקן. ואם חתך דרך הפסד והשחתה, מותר:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
