ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק י, ג-ה
ג) אין מוכרין להם [-לגויים] בתים ושדות בארץ ישראל. ובסוריא [שנכבשה על ידי דוד המלך, והיא פחותה בקדושתה מארץ ישראל], מוכרין להם בתים, אבל לא שדות. ומשכירין להם בתים בארץ ישראל, ובלבד שלא יעשו שכונה של גויים במקום אחד, ואין 'שכונה' פחות משלשה גויים במקום אחד, ואין משכירין להם שדות. ובסוריא משכירין להם שדות. ומפני מה החמירו בשדה יותר מבבית, מפני שיש בה שתים – שני חסרונות, מפקיעה מן המעשרות, ונותן להם חנייה בקרקע. ומותר למכור להם בתים ושדות בחוצה לארץ, מפני שאינה ארצנו:
ד) אף במקום שהתירו להשכיר בית לגוי, לא לבית דירה התירו – לא התירו להשכיר לו בית שידור בו, מפני שהוא מכניס לתוכה עבודת כוכבים, ונאמר 'לא תביא תועבה אל ביתך', אבל משכיר להן בתים לעשותן אוצר – מחסן. ואין מוכרין להן פירות ותבואה וכיוצא בהן בעודם במחובר לקרקע, אבל מוכר הוא את התבואה לגוי משיקוץ, או מוכר לו על מנת לקוץ, וקוצץ. ומפני מה אין מוכרין להן קרקע או מחובר לקרקע, שנאמר 'ולא תחנם', ודרשו חז"ל, לא תתן להם חנייה בקרקע, שאם לא יהיה להם קרקע, ישיבתן ישיבת עראי היא.
וכן אסור לספר בשבחן של הגויים, ואסור אפילו לומר 'כמה נאה עובד כוכבים זה בצורתו', קל וחומר שאם יספר בשבח מעשיו או שיחבב דבר מדבריהם שהדבר אסור, שנאמר 'ולא תחנם' לא יהיה להם חן בעיניך, מפני שגורם להדבק עמו וללמוד ממעשיו הרעים.
ואסור ליתן להם מתנת חנם, אבל נותן הוא מתנת חינם לגר תושב [ולהלן (ה"ו) יבואר שזהו גוי שקיבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נח], שנאמר 'לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי', כלומר, לנכרי במכירה, ולא בנתינה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
