יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק י, א-ב

א) אין כורתין ברית לשבעה עממין שהיו בארץ ישראל לפני שנכנסו לשם ישראל, כדי שנעשה עמהן שלום, ונניח אותם לעבוד עבודה זרה, שנאמר 'לא תכרות להם ברית', אלא יחזרו מעבודתם, או יהרגו. ואסור לרחם עליהם, שנאמר 'ולא תחנם', לפיכך, אם ראה אחד מהם אובד או טובע בנהר, לא יעלנו. ראהו נטוי למות, לא יצילנו. אבל לאבדו בידו, או לדחפו לבור וכיוצא בזה, אסור, מפני שאינו עושה עמנו מלחמה. במה דברים אמורים, בשבעה עממין, אבל המוסרים ישראל ליד הגויים, והאפיקורסין מישראל, מצוה לאבדן ביד, ולהורידן עד באר שחת, מפני שהן מצירים לישראל, ומסירין את העם מאחרי ה' [כישוע הנוצרי ותלמידיו, וצדוק ובייתוס ותלמידיהם, שם רשעים ירקב]:
ב) מכאן
אתה למד שאסור לרפאות עובדי כוכבים אפילו בשכר, ואם היה מתיירא מהן, או שהיה חושש משום איבה, מרפא בשכר, אבל בחנם אסור. וגר תושב, הואיל ואתה מצווה להחיותו, מרפאים אותו בחנם:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)