שיעור 40, ספר יהושע, פרק יז, יד-יח

יד וַֽיְדַבְּרוּ֙ בְּנֵ֣י יוֹסֵ֔ף אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר מַדּוּעַ֩ נָתַ֨תָּה לִּ֜י נַֽחֲלָ֗ה גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ וְחֶ֣בֶל אֶחָ֔ד וַֽאֲנִ֣י עַם־רָ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־עַד־כֹּ֖ה בֵּֽרְכַ֥נִי הֽ'׃ טו וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יְהוֹשֻׁ֗עַ אִם־עַם־רַ֤ב אַתָּה֙ עֲלֵ֣ה לְךָ֣ הַיַּ֔עְרָה וּבֵֽרֵאתָ֤ לְךָ֙ שָׁ֔ם בְּאֶ֥רֶץ הַפְּרִזִּ֖י וְהָֽרְפָאִ֑ים כִּי־אָ֥ץ לְךָ֖ הַר־אֶפְרָֽיִם׃ טז וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לֹֽא־יִמָּ֥צֵא לָ֖נוּ הָהָ֑ר וְרֶ֣כֶב בַּרְזֶ֗ל בְּכָל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיֹּשֵׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־הָעֵ֔מֶק לַֽאֲשֶׁ֤ר בְּבֵית־שְׁאָן֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְלַֽאֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥מֶק יִזְרְעֶֽאל׃ יז וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ אֶל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף לְאֶפְרַ֥יִם וְלִמְנַשֶּׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עַם־רַ֣ב אַתָּ֗ה וְכֹ֤חַ גָּדוֹל֙ לָ֔ךְ לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ גּוֹרָ֥ל אֶחָֽד׃ יח כִּ֣י הַ֤ר יִֽהְיֶה־לָּךְ֙ כִּֽי־יַ֣עַר ה֔וּא וּבֵ֣רֵאת֔וֹ וְהָיָ֥ה לְךָ֖ תֹּֽצְאֹתָ֑יו כִּֽי־תוֹרִ֣ישׁ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֗י כִּ֣י רֶ֤כֶב בַּרְזֶל֙ ל֔וֹ כִּ֥י חָזָ֖ק הֽוּא׃

֍           ֍            ֍

(יד) כפי שהתבאר, אף על פי שאפרים ומנשה היו כשני שבטים לענין חלוקת הארץ, עלה להם בגורל תחום אחד, ותחום זה נחלק לשני חלקים, למנשה ולאפרים. ואמנם, הגורל לא הראה את החלק המדויק שיקבל כל שבט, אלא רק באיזה תחום יקבל את חלקו, ובאותו תחום שעלה בגורל נתן יהושע לאותו שבט את החלק הראוי לו לפי מספר הנפשות. ואף על פי שמנשה ואפרים היו מרובים באוכלוסין כשני שבטים, נתן להם יהושע שטח הראוי לשבט אחד. וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר, מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד – בדומה לכמות של גורל אחד וְחֶבֶל אֶחָד, וַאֲנִי עַם רָב, עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי ה'׃

(טו) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ, הרי אי אפשר לתת לכם נחלה מחוץ לתחום שעלה בגורל, אבל אִם אכן עַם רַב אַתָּה, עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה, וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים – תקצוץ את העצים שביער, ו'תברא' שם ארץ חדשה שתוכל לזורעה וליטוע בה עצי פרי, כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם – כי מצפה לך אותו הר שתברא אותו להיות ארץ נושבת.

(טז) וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף ליהושע, לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר – גם שטח ההר כולו לא יספיק לנו, כי אנו עם רב מאד. ועוד טעם לכך שאיננו רוצים לקצוץ את עצי היער, וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק – מעבר להר שבו היער יושב הכנעני בעמק, ויש לו רכב ברזל, לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, וטוב לנו שיהיה היער מחיצה בינינו לבין הכנענים.

(יז) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּית יוֹסֵף, לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה, לֵאמֹר, אכן עַם רַב אַתָּה בכמות, וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ באיכות, ולכן לֹא יִהְיֶה לְךָ גּוֹרָל אֶחָד, אלא אוכל להוסיף על התחום שעלה בגורלך.

(יח) כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ – שטח זה של הר אפרים, יהיה שייך לך, כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ, וכאמור לעיל, שעל ידי קציצת העצים שם יוכלו לזרוע שם תבואה ולטעת שם עצי מאכל, וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו – וגם העמק שמאחורי היער, שזהו תחום השייך ליששכר ולאשר, גם הוא יהיה שייך לך, והם לא יקפידו על כך שנטלתי מנחלתם ונתתי לך, כִּי אתה תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי היושב בעמק, כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ, כִּי חָזָק הוּא, ויששכר ואשר לא היו יכולים לנצחו ולהורישו לבדם, ולכן טוב להם יותר שתילחמו אתם בכנעני ותשבו שם.