כל מי ששהה ליד מיטתו של חולה בימיו האחרונים, מזדהה עם המלחמה הניטשת שם.
החולה עצמו ובני משפחתו מוכנים לעשות כל מאמץ כדי להאריך את ימיו בשבועות ספורים, בימים, ואפילו בשעות.
אם יוודע להם על תרופה, טיפול או אפילו ניתוח, שיכולים להעניק ליקירם עוד טפטופי חיים,
הם לא יחסכו הון ואון כדי להגיע אליהם, ויתמלאו סיפוק אם אכן יצליחו בכך.
ובצדק גמור.
אין ערוך לחייו של יהודי, ויש קונה עולמו בשעה אחת.
כל אדם שיקבל הצעה לזכות בסוף ימיו בתרופה מאריכת חיים – יקפוץ על המציאה,
ואכן אנשים משלמים סכומים רבים במהלך חייהם, כדי שכאשר יגיעו לשנים הקשות הללו,
יקבלו את האפשרות להאריך את הזמן ולהעניק להם עוד אי אלו ימים של חסד, חיים תחת השמש.
יש הצעה כזו, והיא אינה עולה מאומה.
לא לקבל ימי חיים של תשישות וזיקנה, חלושים וחולניים,
אלא לקבל ימים וחודשים של בריאות איתנה, עם כוחות נפש וגוף המאפשרים לעשות דברים כבירים.
רק מעט תשומת לב, והחלטה אמיצה.
כולנו מוכנים לשלם הון כדי לקנות עוד חודש של חיים,
אבל לא פעם אנחנו מוכרים חודש כזה, בחינם…
דוגמאות פשוטות, שמהן יקיש כל בר דעת לאפשרויות אינספור הנקרות על דרכו.
המזרח התיכון נתון כולו במערבולת של מלחמה מתמשכת.
מדינת ישראל עומדת בימים אלו על סף מערכת בחירות.
כמה זמן תקדישו מידי יום על עדכונים, פרשנויות, תכנוני מלחמות והרכבת ממשלות, ועוד ועוד. כמה?
אם תחליטו כבר היום להגביל את עצמכם למינימום הנדרש מבחינתכם,
ולחסוך בכל יום חצי שעה מיותרת שכזו,
הרי הרווחתם – עשרות שעות 'נטו' של חיים.
ייקל עליכם לעשות זאת אם תיזכרו במאות שעות של דיונים דומים בשנים קודמות על מגוון נושאים,
שלא קידמו אתכם או את הנושא הרצוי לכם, אפילו במילימטר.
אנשים, נושאים ואג'נדות שהסעירו אתכם והקדשתם נתחים מחייכם רק כדי לדון בהם,
והיום אתם לא בטוחים אפילו איך מאייתים אותם.
אם רק תחליטו על הקצבת זמן מסוים הנצרך לפי דעתכם כדי להישאר בני אדם מן היישוב,
המעורבים עם הבריות, ולחתוך ולחסוך את כל הזמן שמעבר לכך,
תגלו פתאום שהחיים שלכם מתארכים באופן בלתי צפוי אך מאד רצוי.
תארו לעצמכם שאת אותו זמן שחסכתם מפטפוט על אנשים שמעניינים אתכם, אך אתם ממש לא מעניינים אותם,
תקדישו להשקיע באנשים הקרובים אליכם: בבני זוגכם, בילדיכם, בהוריכם(!),
או יותר מזה – בלימוד תורה, בהתנדבות לעזרה לנזקקים או לחולים,
או במאה ואחת אפשרויות מועילות לניצול הזמן. כמה חיים תרויחו בכך?!
איך תסתכלו אחורה בעוד שנה על מאות שעות של פרשנות מדינית או פוליטית (שככל הנראה לא תגיע לאוזניים הנכונות…),
לעומת מאות שעות של השקעה במשפחה, בלימוד תורה וקיום מצוות?
איך תסתכלו אחורה בסוף ימיכם, על זמן רב כל כך שהקדשתם לדברים שידעתם גם בשעת מעשה שהם חסרי תועלת ותכלית?
האם אין זה בזבוז חיים יקרים?
המלאכה מרובה והזמן קצר. קצר ומטפטף טיפה אחרי טיפה, חבל להתעורר בטיפות האחרונות.
מדוע אנו מייקרים כל כך את השעות והדקות האחרונות של כל בן אנוש,
בזמן שבין כך יכולתו מוגבלת, כוחותיו נחלשים והשפעתו מועטה,
ומאידך מזלזלים כל כך בשעות, ימים ושבועות של חיים צעירים, מלאי עוצמה ויכולת לחולל שינויים כבירים, פנימיים וחיצוניים.
אמת.
לא כל אחד יכול, ולא מכל אחד נדרש,
לפרוש לחלוטין מעניני העולם הזה.
אבל כל אחד יכול, ולכן גם נדרש, לתכנן את זמנו בדעת והשכל, להקציב זמן הגיוני לעניניו כאורח בעולם הזה,
ומאידך לנצל את זמנו לענייניו, כאזרח אמיתי ותמידי בעולם הבא.
גם אם לא נזכור שכל שעה יכולה להיות השעה האחרונה,
די בכך שנזכור שכל שעה חשובה לפחות כמו השעה האחרונה,
ובדרך כלל גם יותר.
