הלכות תפילין [שנה א, וירא, כב-כד]
כב. אין לברך על תפילין דרבינו תם, אפילו אם לובשו לבדו. והטעם, משום שמדרגת תפילין דרבינו תם גבוה משל רש"י, על דרך הסוד.
כג. אשרי הזוכה ונזהר להתפלל תפילת מנחה בתפילין דשמושא רבא. ועט"ר הרב אדוני אבי זלה"ה היה נזהר בזה בחודש אלול ועשי"ת. ודע, כי הנוהגין להתפלל מנחה בתפילין, לא יניחום במנחת ערב שבת, כי כבר נתנוצץ קדושת שבת שהוא עצמו אות.
כד. מי שדרכו ללבוש של רש"י ור"ת ביחד, וטעה ולקח תחלה של ר"ת, והניחו ובירך עליו, וכשבא ליטול השני הרגיש שטעה ובירך על של ר"ת, יקשור תפילין של רש"י בלא ברכה על סמך הברכה שבירך על ר"ת, מפני שהוא דרכו כל יום ללבוש שניהם יחד, ודעתו בברכה על שניהם, שהיה גם של רש"י מונח לפניו בשעת הברכה ודעתו ללבשו. אבל אם דרכו של אדם זה ללבוש תפילין של רש"י בלבד, ולקח תפילין של ר"ת בטעות, בחשבו שהוא של רש"י, ובירך עליו, ואח"כ נודע לו שלקח ר"ת ובירך עליו, הנה זה צריך לברך עוד הפעם כשלובש של רש"י. וזה הענין יזדמן כשאדם שואל תפילין מחבירו שיש לו ב' זוגות רש"י ור"ת, והוא אינו רוצה ללבוש אלא של רש"י, ובטעות לקח של ר"ת, ובירך עליו, והגיד לו חבירו שאילו הן תפילין של ר"ת, ורוצה ללבוש של רש"י אחר אותה הברכה: