מאמר רביעי, ג 24

המשך ג. החבר: הנביאים רואים אותו בעת שהוא מעביר מלכים מגדולתם ודן את המלכים, וכמו שכתוב "עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב" (-משליך כסאות מלכים, והוא לבדו כסאו נכון). בזמן הכעס, כשחושב לסלק שכינתו, רואים אותו כשהוא יושב על כסא רם ונשא ושרפים עומדים ממעל לו, ובעת סלוק שכינתו ראה יחזקאל את המרכבה (סימן לנסיעה), ושמר בזכרונו את כל המחזה.

יחזקאל ראה מחזה זה בחוץ לארץ, מחוץ למקום הנבואה. מקום הנבואה מוגבל במקום, כי ה' שם לו גבול מים סוף עד ים פלשתים, ונכללו בו מדבר סיני, מדבר שעיר, מדבר פארן וגם מצרים, ונתן למקום זה מעלה, והיא, שכאשר יזדכן בו אדם שישלמו בו תנאי חיובי התורה וצווי המצוה, תראינה לו אותן צורות עין בעין, במראה ולא בחידות, כפי שנראה היה למשה המשכן וסדר עבודתו, וארץ כנען על כל חלקיה, (וזכה גם להתגלות האלהית) במעמד בו עבר ה' על פניו, כמו שכתוב: "ויעבר ה' על פניו ויקרא". וכן זכה אליהו למעמד אלהי באותו מקום עצמו (בהר חורב).