מאמר רביעי, ג 9

המשך ג. החבר: השם 'קדוש' הוא כינוי הבא לבטא היותו מרומם ונקדש מכדי שיהיה נכון לייחס אליו מדה ממדות הברואים. תארים אלה המתארים את הבורא אינם אלא על דרך השאלה (אך אינם תארים לעצם כבודו יתברך). לפי זה נבין את מה ששמע ישעיהו 'קדוש, קדוש, קדוש' שאמרו המלאכים. והכוונה 'קדוש' – ללא גבול. וביאורו של הדבר, כי הוא מקודש ומרומם מכדי שתשיגהו מאומה מטומאת העם אשר ישכון כבודו ביניהם. ועל כן ראה אותו ישעיהו יושב על כסא רם ונשא (והוא רמז על מדרגת ה'). כוונת התואר 'קדוש' שהוא מציאות רוחנית, חסר כל דבר גשמי, ואין לו שום תואר מתארי החומר.