מאמר רביעי, טו 4

המשך טו. החבר: (האבות משולים למשל זה), אדם אחד לבדו הכיר היטב את מקום זריחת השמש ודרך מהלכה, והאחרים יושבים בצל והענן מכסה אותם. (אומרים אלה היושבים בצל: הנה אנו רואים ממרחק אדם שביתו מאיר יותר מבתינו, וזאת משום שמכיר הוא את מהלך השמש, וקובע לו חלונות ואשנבים כדי שביתו יהיה מואר יותר, כמו כן נראה שהזרעים שהוא זורע והנטיעות שנוטע מצליחים יותר, וסיפר לנו אותו איש כי זכה לדבר בזכות ידיעתו במהלך השמש. (לולא שהכרנוהו) היה מקום להכחישו בדבר זה ולומר לו, מה הדבר הזה שאתה מתפאר בו, הלא כולנו יודעים כי יש אור בעולם המביא תועלת רבה, אך הוא מאיר ללא הבחנה, ואין לאדם אפשרות למשוך אליו את האור). אכן, משיב לנו אותו האיש, אמת שהאור אינו דבר שביכולת האדם למשוך אליו, אבל אני זוכה להארת השמש במידה שארצה בה ובזמן שארצה בו, בגלל שאני מכיר את דרך הלוך השמש. וכשאני מכין את ביתי להופעת קרני השמש בפתיחת חלונות ואשנבים, ואני שוטח את הזרעים כנגד קרני השמש, ועובד את עבודת האדמה בזמנים ידועים, אז אני מפיק מזריחת השמש את כל התועלת האפשרית כפי שאתם רואים. (אף אבותינו הקדושים היו כן, מכירים את אלהיהם ויודעים מה הוא מבקש, ופתחו לו חלונות בבתי נפשם, ובזכות זו זכו להארה האלהית).