מאמר שלישי, מט 6

המשך מט. החבר: ולמשל, הסברא אינה נותנת לומר שבכל מקום, ואף באויר, אין מקום פנוי מחומר (כי אף האויר עשוי מגופים דקים), ולמרות זאת העיון השכלי המדעי מחייב זאת. והסברא הפשוטה אינה קולטת שהחומר יכול להתחלק לאין סוף חלקים, והעיון השכלי מחייב זאת.
אין השכל ההמוני מבין שהארץ היא כדורית, והיא קטנה פי מאה ששים ושש מהשמש, ושאר עובדות ותופעות שחכמת האסטרונומיה מוכיחה אותן, אבל למרות המוזר שבהן, הן עובדות אמיתיות.
כל מה שהחכמים התירו או אסרו, לא עשו זאת מסברתם, ולא דנו בו כראות עיניהם, אלא דנו זאת לפי כללי החכמה שירשוה וקבלוה מהדורות הקודמים. מי שנלאה מלהשיג את עומק חכמתם (בהבנת שרשי המצוות) ודן את דברי החכמים על פי הבנתו הוא (בטעם וסברת המצוה), יהיו דבריהם מוזרים בעיניו, כפי שיהיו מוזרים בעיני ההדיוט דברי חכמי הטבע והאסטרונומיה.