מאמר שלישי, סד-סה1

סד. הכוזרי: אני רוצה שתפרש לי את סדר השתלשלות המסורת, המורה על אמיתותה.

סה. החבר: הנבואה נמשכה בבית שני ארבעים שנה, והמתנבאים היו הזקנים שזכו לנבואה בסיוע השכינה ששרתה בבית ראשון. כי אותה נבואה שזוכים לה הנביאים בדרכים המקובלות של קנין הנבואה, היתה קיימת רק כל אותו זמן ששרתה השכינה במקדש, ובהסתלק השכינה – הסתלקה אף היא. והנבואה שציפו להופעתה היא רק בזמן מופלא (בביאת משיח צדקינו), או בזכות צדיקים גדולים מאד (שראויים מצד עצמם לנבואה גם בזמן שאין שכינה), כמו אברהם ומשה ואליהו והדומים לו, והמשיח שאנו מקוים לו, שהם בעצמם משמשים מעון לשכינה, ובהמצאם יזכו גם אנשים אחרים למדרגת הנבואה.