מאמר שלישי, עג 2
המשך עג. החבר: ענין האגדות המוזרות (מתחלקות לסוגים שונים), יש מהן שנאמרו בתור הקדמה לגבי דבר מה שרוצים לאמתו ולחזקו. למשל, כתוב במדרש שהקדוש ברוך הוא ירד עם בני ישראל למצרים, ונשאלת השאלה, הלא ה' מלא כל הארץ כבודו, ואיך נאמר שהוא נמצא בארץ מסוימת), והתשובה היא, שנאמר דבר זה לחזק את האמונה בדבר יציאת מצרים, וללמדך שהיתה בכוונה מאת ה', לא נתהוותה במקרה, ולא נעשתה באמצעות אמצעי שיסודו בתחבולה אנושית, או על ידי כוחות רוחניים, מלאכים, שדים, כוכבים וכל מה שיכול האדם להעלות על הדעת, אלא נעשה הדבר ע"י דבר ה' בלבד. כמו שאמר מיכיהו לאחאב "ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים וגו' ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל, ויצא הרוח". עיקר הנבואה שם היתה "הנה נתן ה' רוח שקר בפי כל נביאיך אלה", ושאר הדברים האמורים שם הן רק הקדמה מליצית וציורית לחזק את אמיתת הדבר, וכל דברי חז"ל כאן נאמרו על דרך כביכול, כלומר, אם היה אפשר להיות כך וכך, היה נעשה הדבר כך וכך. אמנם מאמר זה לא מופיע בתלמוד, כי אם בכמה ספרים אחרים, אבל על כל פנים כשתמצא מאמרים כאלה, הם מתפרשים על דרך זה.
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
