מאמר שני, נ 4

המשך נ. הכוזרי: (ראה והתבונן בהתקשרות האלהית לעמינו), אברהם זכה לשפע אלוהי, ואחר כך צאצאיו המון סגולת ה' היושבים בארץ הקודש, ושם עלתה האומה עליה רוחנית, מדרגה אחר מדרגה. מתחילת יצירת האומה שמרם ה', איש מצאצאי יעקב לא התערב בגויים שישבו בארץ, והניחם במצרים במקום הטוב והפורה ביותר, והפרם והרבם רבוי עצום ומופלא, עד שלבסוף נטלם משם, ונטעם על האדמה הראויה לעם סגולה.

שם ה' נקרא על האבות, כמו 'אלהי אברהם' ו'אלהי יצחק', כשם שנקרא 'יושב הכרובים', 'יושבי ציון' ו'שוכן ירושלים' (ואף על פי שמלא כל הארץ כבודו, נקרא שמו על פרטים אלו), כי על ידם מתגלה אור ה' בעולם, ודומים הם לשמים שמשם נראה אור ה', וכמו שכתוב 'היושבי בשמים'. (אינו מן התימה שאין אור ה' נראה בכל מקום), כי אור זה מתפשט רק באמצעות אנשים שראויים לקבלת אור זה, וזוכים לקבלתו על ידי האצילות שמאציל הוא יתברך עליהם.