מסכת חלה, פרק ג, משנה י
משנה י: הַנּוֹטֵל שְׂאֹר מֵעִסַּת חִטִּים וְנוֹתֵן לְתוֹךְ עִסַּת אֹרֶז, אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. וְאִם לָאו, פְּטוּרָה. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ הַטֶּבֶל אוֹסֵר כָּל שֶׁהוּא, מִין בְּמִינוֹ. וְשֶׁלֹּא בְמִינוֹ, בְּנוֹתֵן טָעַם:
משנה י: הַנּוֹטֵל שְׂאֹר מֵעִסַּת חִטִּים שעדיין לא הופרשה ממנה חלה, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ עִסַּת אֹרֶז, אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, חַיֶּבֶת עיסת האורז בַּחַלָּה, כיון שנתינת הטעם אוסרת את כל העיסה, וְאִם לָאו, שאין מורגש בה טעם הדגן, פְּטוּרָה (ואפילו אם יש בשאור בפני עצמו שיעור חלה). מבארת המשנה, אִם כֵּן, שיש צורך שיורגש טעם הדגן באורז, לָמָּה אָמְרוּ שהַטֶּבֶל אוֹסֵר אפילו בכָּל שֶׁהוּא, ומשיבה, זהו רק כאשר התערובת היא מִין בְּמִינוֹ, וכגון שאור של עיסת חטים שלא הופרשה ממנה חלה, שהתערב בעיסת חטים שהופרשה ממנה חלה, וּבתערובת מין שֶׁלֹּא בְמִינוֹ, האיסור הוא רק בְּנוֹתֵן טָעַם – כאשר החלק של האיסור נותן טעם בכל התערובת.
