יום שבת
כ"א סיון התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת כלים, פרק א, משנה ח

משנה ח: לִפְנִים מִן הַחוֹמָה מְקֻדָּשׁ מֵהֶם, שֶׁאוֹכְלִים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין זָבִים וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת נִכְנָסִים לְשָׁם. הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין גּוֹיִם וּטְמֵא מֵת נִכְנָסִים לְשָׁם. עֶזְרַת נָשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם, וְאֵין חַיָּבִים עָלֶיהָ חַטָּאת. עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין מְחֻסַּר כִּפּוּרִים נִכְנָס לְשָׁם, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ חַטָּאת. עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְשָׁם אֶלָּא בִשְׁעַת צָרְכֵיהֶם, לִסְמִיכָה לִשְׁחִיטָה וְלִתְנוּפָה:

משנה ח: ב. לִפְנִים מִן הַחוֹמָה – המקום שמוקף בחומת ירושלים מְקֻדָּשׁ מֵהֶם, שֶׁאוֹכְלִים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שנאמר 'כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה, והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבותיכם ובכורות בקרכם וצאנכם' (דברים יב ה-ו).

ג. הַר הַבַּיִת, שדינו כ'מחנה לויה' שהיה במדבר, מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ – משאר ירושלים, שדינה כ'מחנה ישראל', שנאמר 'וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש' (במדבר ה ב), ושילוח זה הוא ממחנה לויה, שֶׁאֵין זָבִים וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת נִכְנָסִים לְשָׁם, אך טמא מת, ואפילו מת עצמו, מותרים להיות שם.

ד. הַ'חֵיל', והיינו כל המקום שסביב חומת העזרה עד מרחק של עשר אמות ממנה, ששם היתה חומה נמוכה ועליה סורג, ומקום זה מכונה 'חיל', מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין גּוֹיִם וּטְמֵא מֵת נִכְנָסִים לְשָׁם, ואמנם איסור זה הוא מדרבנן.

ה. עֶזְרַת נָשִׁים, וזהו חלק מהעזרה של מאה שלשים וחמש אמה על מאה שלשים וחמש אמה, מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם (-טמא שטבל אך עדיין לא שקעה השמש ולא הושלמה טהרתו) נִכְנָס לְשָׁם, ואיסור זה הוא תקנה של יהושפט מלך יהודה ובית דינו, וְכיון שכניסה זו אינה אסורה מהתורה אֵין חַיָּבִים עָלֶיהָ חַטָּאת.

ו. עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, שזהו מקום קרוב יותר להיכל באורך מאה שלשים וחמש אמה וברוחב אחת עשרה אמה, מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין מְחֻסַּר כִּפּוּרִים (-אדם שהיה טמא וטבל, ושקעה השמש, אך עדיין לא הקריב קרבנותיו) נִכְנָס לְשָׁם, וְכיון שאיסור כניסתו היא מהתורה, הטמאים שנכנסו לשם בשגגה חַיָּבִין עָלֶיהָ חַטָּאת.

ז. עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים, שזהו חלק העזרה הסמוך לאולם ולהיכל וגם הוא באורך מאה שלשים וחמש אמה וברוחב אחת עשרה אמה, מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל, אפילו טהורים, נִכְנָסִים לְשָׁם, אֶלָּא בִשְׁעַת צָרְכֵיהֶם, והיינו לִסְמִיכָה על ראש הקרבן, שרק בעל הקרבן בעצמו יכול לעשות זאת, לִשְׁחִיטָה של הקרבן, שהיא כשרה בזר, ואף שגם כהן יכול לשחוט, מכל מקום לא אסרו על ישראל להכנס לעזרת הכהנים כדי לשחוט, וְלִתְנוּפָה של קרבן, שהכהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף.

 

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".

(ויקרא רבה)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?