מסכת כלים, פרק ה, משנה ח

משנה ח: חֲתָכוֹ חֻלְיוֹת לְרָחְבּוֹ, פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים, טָהוֹר. מֵרְחוֹ בְטִיט, מְקַבֵּל טֻמְאָה מִשֶּׁיַּסִּיקֶנּוּ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ סֻפְגָּנִין. הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַטְּפֵלָה וְנָתַן חֹל אוֹ צְרוֹר בֵּינְתַיִם, בָּזֶה אָמְרוּ, הַנִּדָּה וְהַטְּהוֹרָה אוֹפוֹת בּוֹ וְהוּא טָהוֹר:

משנה ח: במשנה הקודמת התבאר דין תנור שנחתך לאורכו, מלמעלה למטה, ומשנתנו מבררת את דינו של תנור שנחתך לרוחבו, מצד לצד: חֲתָכוֹ חֻלְיוֹת לְרָחְבּוֹ – חתך האדם את התנור לרוחבו, מצד לצד, וכל חלק חתוך מכונה 'חוליה', אם כל אחת מהחוליות היא בגובה פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים, שזהו הגובה של התנור הקטן ביותר, טָהוֹר – כל החוליות של התנור אינן מקבלות טומאה, ואף על פי שהחוליות מונחות זו על גבי זו כצורת תנור, כיון שהן חתוכות זו מזו אינן מקבלות טומאה. ואם מֵרְחוֹ בְטִיט – הניח טיט והחליקו על גבי החוליות והטיט מחברן זו לזו, מְקַבֵּל טֻמְאָה מִשֶּׁיַּסִּיקֶנּוּ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ סֻפְגָּנִין, וכמו כל תנור שמוכשר לקבל טומאה רק לאחר ההיסק הראשון שמסיקו, בחום שראוי לאפות בו סופגנין. ואם לא התמיד את הטיט לחוליות החתוכות של התנור, אלא הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַטְּפֵלָה (-הטיט) מעט, וְנָתַן חֹל אוֹ צְרוֹר (-אבנים קטנות) בֵּינְתַיִם – בין הטיט לחוליות התנור, בָּזֶה אָמְרוּ, הַנִּדָּה וְהַטְּהוֹרָה אוֹפוֹת בּוֹ יחד, וְהוּא טָהוֹר, לפי שבאופן זה אין החוליות נחשבות כמחוברות זו לזו, וכיון שאין לו שם 'תנור' אינו מקבל טומאה כלל.