מסכת כלים, פרק יד, משנה ד

משנה ד: הַטְּמֵאִין שֶׁבָּעֲגָלָה, הָעֹל שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהַקַּטְרָב, וְהַכְּנָפַיִם הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת, וְהַבַּרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי בְהֵמָה, הַסּוֹמֵךְ, וְהַמַּחְגֵּר, וְהַתַּמְחוּיוֹת, הָעִנְבָּל, וְהַצִּנּוֹרָה, וּמַסְמֵר הַמְחַבֵּר אֶת כֻּלָּן:

משנה ד: אלו הם החלקים הַטְּמֵאִין – המקבלים טומאה שֶׁבָּעֲגָלָה הנמשכת על ידי בהמות, הָעֹל – מוט מתוח בין שתי הבהמות, נמשך לאורך הבהמות, והוא עצמו מחובר לעגלה, אם הוא שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהַקַּטְרָב – מוטות מתכת המחוברות לעול ונמשכות לשני הצדדים, על שתי הבהמות, וְהַכְּנָפַיִם – בשתי הקצוות של ה'קטרב' יש כמין שתי קרניים של מתכת מכאן ומכאן (ו'כנף' מלשון קצה, כמו 'על כנפי בגדיהם'), באופן שכנפיים אלו הן הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת, ורצועות אלו קשורות על ראשי הבהמות, כדי שיוכל המנהיג את העגלה להטות את הבהמות להיכן שירצה, וְהַבַּרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי בְהֵמָה, ומניחים אותו שם כדי להגן על צואר הבהמה מהרצועות הנקשרות סביב ראשה, שלא תחנק ברצועות אלו, הַסּוֹמֵךְ – טבעת מתכת גדולה הנמצאת באמצע ה'עול' (שהוא מוט המתכת המחבר לעגלה את כל החלקים התופסים את הבהמות) וב'סומך' זה מחברים את העגלה עצמה לעול התופס את הבהמות, והעגלה נסמכת בו, וְהַמַּחְגֵּר – יתד המחוברת בקצה ה'עול', כדי שלא תתנדנד העגלה מחמת אורכו של העול המחובר אליה (ו'מחגר' הוא מלשון חיגר, פיסח, המתנדנד על רגלו האחת), וְהַתַּמְחוּיוֹת – המקומות שבהם נותנים את המשאות, הָעִנְבָּל – כמין מוט קטן של מתכת התלוי בתוך הפעמון של העגלה, ומשמיע קול, וְהַצִּנּוֹרָה – וו התקוע במשא שעל העגלה, כדי שלא יפול, וּמַסְמֵר הַמְחַבֵּר אֶת כֻּלָּן – מסמר מתכת גדול המחבר את כל חלקי העגלה זה לזה. וכל החלקים שהוזכרו במשנה שמקבלים טומאה, היינו כשהם עשויים מתכת.