מסכת כלים, פרק יז, משנה יד

משנה יד: וְיֵשׁ בְּמַה שֶּׁנִּבְרָא בַיּוֹם הָרִאשׁוֹן טֻמְאָה, בַּשֵּׁנִי אֵין בּוֹ טֻמְאָה, בַּשְּׁלִישִׁי יֶשׁ בּוֹ טֻמְאָה, בָּרְבִיעִי וּבַחֲמִישִׁי אֵין בָּהֶם טֻמְאָה, חוּץ מִכְּנַף הָעוֹז וּבֵיצַת נַעֲמִית הַמְצֻפָּה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, מַה נִּשְׁתַּנָּה כְנַף הָעוֹז מִכָּל הַכְּנָפָיִם. וְכֹל שֶׁנִּבְרָא בַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, טָמֵא:

משנה יד: משנתנו מחלקת את מיני הדברים המקבלים טומאה ושאינם מקבלים טומאה לפי סדר הדברים שנבראו בששת ימי בראשית. וְיֵשׁ בְּמָה שֶּׁנִּבְרָא בַיּוֹם הָרִאשׁוֹן טֻמְאָה, כלומר, בין הדברים שנבראו ביום הראשון יש דברים המקבלים טומאה, והיינו כלי חרס העשויים מאדמה, שנבראה ביום הראשון. ואילו במה שנברא בַּיום השֵּׁנִי אֵין בּוֹ טֻמְאָה, שהרי נברא בו הרקיע, שאינו מקבל טומאה, ובדברים שנבראו בַּיום השְּׁלִישִׁי יֶשׁ בּוֹ טֻמְאָה, שהרי נבראו בו העצים, וכלים הנעשים מעץ מקבלים טומאה, בדברים שנעשו ממה שנברא בָּרְבִיעִי וּבַחֲמִישִׁי אֵין בָּהֶם טֻמְאָה, שהרי ברביעי נתלו השמש והירח שאין בהם טומאה, ובחמישי נבראו העופות והדגים, וכלים הנעשים מהם אינם מקבלים טומאה, חוּץ מִכְּנַף הָעוֹז – מלבד כלי שנעשה מכנף העזניה, וּמלבד כלי הנעשה מבֵיצַת נַעֲמִית (-בת יענה) הַמְצֻפָּה, שכלים אלו מקבלים טומאה מדרבנן, והטעם בכלי הנעשה מכנף העזניה הוא כיון שהם דומים לשאר כלים המקבלים טומאה, וכן גזרו טומאה בכלי העשוי מביצת בת היענה המצופה, כיון שאף ללא ציפוי יש לה חוזק והיא יכולה לעמוד ולשמש ככלי, אבל שאר הביצים, שאינן עומדות ללא ציפוי, אף כשהן מצופות לא גזרו בהן טומאה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, מַה נִּשְׁתַּנָּה כְנַף הָעוֹז מִכָּל הַכְּנָפָיִם, אלא כל כלי שנעשה מכנף של כל עוף, אם הוא חזק ומתקיים הרי הוא מקבל טומאה מדרבנן. וְכֹל שֶׁנִּבְרָא בַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, והיינו חיות ובהמות, שרצים ואדם, טָמֵא – כל כלי הנעשה מעצמותיהם או עורותיהם מקבל טומאה.