מסכת כלים, פרק יז, משנה טו

משנה טו: הָעוֹשֶׂה כְלִי קִבּוּל, מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא. הָעוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא. הָעוֹשֶׂה כִיס מֵעוֹר הַמַּצָּה, מִן הַנְּיָר, טָמֵא. הָרִמּוֹן, הָאַלּוֹן, וְהָאֱגוֹז, שֶׁחֲקָקוּם הַתִּינוֹקוֹת לָמֹד בָּהֶם אֶת הֶעָפָר אוֹ שֶׁהִתְקִינוּם לְכַף מֹאזְנַיִם, טָמֵא, שֶׁיֶּשׁ לָהֶם מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶם מַחֲשָׁבָה:

משנה טו: הָעוֹשֶׂה כְלִי קִבּוּל, מִכָּל מָקוֹם – בכל שיעור שיהיה, אפילו אם הוא ראוי לקבל שיעור קטן ביותר, הרי הוא טָמֵא – מקבל טומאה. הָעוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, מִכָּל מָקוֹם – אפילו אם הוא ראוי רק לישיבה או שכיבה מועטת, והיינו שיכול להשען עליו או להתלות בו, הרי זה טָמֵא – מקבל טומאה. הָעוֹשֶׂה כִיס – ארנק אפילו מֵעוֹר הַמַּצָּה – מעור שאינו מעובד כלל, שלא נתנו בו מלח, לא קמח ולא עפצים כדי לעבדו, או מִן הַנְּיָר, הרי זה טָמֵא – מקבל טומאה.

פרי הָרִמּוֹן, פרי הָאַלּוֹן וּפרי הָאֱגוֹז, שֶׁחֲקָקוּם הַתִּינוֹקוֹת – הוציאו את החלק הפנימי של הפרי מתוך הקליפה החיצונית, הקשה, ועשו כן כדי להשתמש בקליפה לָמֹד (-למדוד) בָּהֶם אֶת הֶעָפָר, אוֹ שֶׁמצאו קליפות ריקות של פירות אלו, והִתְקִינוּם על ידי קשירת חוטים וכדומה לְהשתמש בהם כמו כַף מֹאזְנַיִם, כיון שהתקינום התינוקות לשחק בהם, הרי כלי זה טָמֵא – מקבל טומאה, שֶׁיֶּשׁ לָהֶם מַעֲשֶׂה – כיון שעשו בהם מעשה להתקינם למשחקיהם, וְאֵין לָהֶם מַחֲשָׁבָה – אך מחשבה לבדה אינה מועילה, שאם מצאו התינוקות קליפה ריקה של פירות אלו, ולא עשו בה כל מעשה להתקינה למשחק, אלא רק חשבו לשחק בה, אין מחשבתם מועילה לענין זה, ואין הקליפה מקבלת טומאה.