מסכת כלים, פרק כד, משנה ז

משנה ז: שָׁלֹשׁ פִּנְקָסִיּוֹת הֵן. הָאֱפִיפוֹרִין, טְמֵאָה מִדְרָס. וְשֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה, טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וַחֲלָקָה, טְהוֹרָה מִכְּלוּם:

משנה ז: שָׁלֹשׁ פִּנְקָסִיּוֹת – פנקסים המיועדים לכתיבה הֵן, החלוקים זה מזה בהלכות טומאה וטהרה, הָאֱפִיפוֹרִין – שני לוחות עץ גדולים מאד הנסגרים זה על זה, ובתוכם יש נייר וקולמוס ושאר כלי כתיבה, וכשפותחים אותם יושב הסופר על גבי הלוחות וכותב על הנייר, וכיון שפנקסית זו משמשת גם לישיבה, טְמֵאָה מִדְרָס. וְפנקסית שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה, שכל לוח העץ מרוח בשעוה, וחורטים עליו דברים, ו'מוחקים' אותם על ידי מריחת השעוה מחדש, וכיון שיש לפנקסית זו בית קיבול לשעוה, הרי היא טְמֵאָה טְמֵא מֵת ושאר טומאות, אך אינה טמאה טומאת מדרס, שהרי אינה משמשת לישיבה. וּפנקסית חֲלָקָה, העשויה מלוח אחד שטוח ואין לה בית קיבול כלל, אלא כותב עליה בצבע, טְהוֹרָה מִכְּלוּם – אינה מקבלת טומאה כלל.