מסכת מעשר שני, פרק ב, משנה י
משנה י: מִי שֶׁהָיוּ מִקְצָת בָּנָיו טְמֵאִין וּמִקְצָתָן טְהוֹרִים, מַנִּיחַ אֶת הַסֶּלַע וְאוֹמֵר, מַה שֶּׁהַטְּהוֹרִים שׁוֹתִים, סֶלַע זוֹ מְחֻלֶּלֶת עָלָיו. נִמְצְאוּ טְהוֹרִים וּטְמֵאִים שׁוֹתִין מִכַּד אֶחָד:
משנה י: מִי שֶׁהָיוּ מִקְצָת בָּנָיו טְמֵאִין, שאינם רשאים לאכול מעשר שני, וּמִקְצָתָן טְהוֹרִים, ורוצה שלא יהיו מחולקים באכילתם ושתייתם, מַנִּיחַ אֶת הַסֶּלַע של מעשר שני, וְאוֹמֵר, מַה שֶּׁהַטְּהוֹרִים שׁוֹתִים מיין זה, סֶלַע זוֹ תהא מְחֻלֶּלֶת עָלָיו, ונמצא ששתו הטהורים משל מעשר שני, נִמְצְאוּ טְהוֹרִים וּטְמֵאִים שׁוֹתִין מִכַּד אֶחָד, ומה שהטהורים שותים נעשה מעשר שני, ומה שהטמאים שותים נשאר חולין (ואין המעשר והחולין מעורבים זה בזה, כיון שרק לאחר שמזגו הטהורים לכוסותיהם נעשה היין מעשר שני למפרע).
