מסכת נגעים, פרק ו, משנה א

פרק ו, משנה א: גּוּפָהּ שֶׁל בַּהֶרֶת, כַּגְּרִיס הַקִּלְקִי מְרֻבָּע. מְקוֹם הַגְּרִיס, תֵּשַׁע עֲדָשׁוֹת. מְקוֹם עֲדָשָׁה, אַרְבַּע שְׂעָרוֹת. נִמְצְאוּ שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ שְׂעָרוֹת:

פרק ו, משנה א: בפרק זה יבואר מהו הגודל של נגע לענין חיוב הסגרתו או טומאתו. גּוּפָהּ שֶׁל בַּהֶרֶת, והוא הדין לשאר נגעים, לכל הפחות כַּגְּרִיס – כחצי פול של הַקִּלְקִי – שם מקום, שהפולים שבו היו גדולים מהרגיל, מְרֻבָּע, ואם היה הנגע עגול או בצורה אחרת, משערים האם ניתן להכניס בו שיעור של גריס קלקי. ומבארת המשנה כיצד אומדים שיעור זה, מְקוֹם הַגְּרִיס הוא תֵּשַׁע עֲדָשׁוֹת הסדורות שלש שלש, בריבוע, ומְקוֹם כל עֲדָשָׁה הוא אַרְבַּע שְׂעָרוֹת – שתי שערות לאורך ושתי שערות לרוחב, כפי שדרכן לצמוח על עור האדם, עם הרווח הרגיל להיות ביניהן, נִמְצְאוּ שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ שְׂעָרוֹת, שש שערות לאורך ושש שערות לרוחב, וזהו שיעור כגריס.