מסכת נגעים, פרק יד, משנה ה

משנה ה: שְׁתֵּי צִפֳּרִים מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ שָׁווֹת בַּמַּרְאֶה וּבַקּוֹמָה וּבַדָּמִים, וּלְקִיחָתָן כְּאֶחָת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם שָׁווֹת, כְּשֵׁרוֹת. לָקַח אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת לְמָחָר, כְּשֵׁרוֹת. שָׁחַט אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא דְרוֹר, יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה. הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה. הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה. נִשְׁפַּךְ הַדָּם, תָּמוּת הַמִּשְׁתַּלַּחַת. מֵתָה הַמִּשְׁתַּלַּחַת, יִשָּׁפֵךְ הַדָּם:

משנה ה: שְׁתֵּי צִפֳּרִים אלו שמביא המצורע ביום טהרתו, מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ שתיהן שָׁווֹת בַּמַּרְאֶה, וּבַקּוֹמָה, וּבַדָּמִים – במחיר שבו קנו אותן, וּלְקִיחָתָן כְּאֶחָת – קנייתם נעשתה בבת אחת. אמנם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם שָׁווֹת, כְּשֵׁרוֹת, וכן אם לָקַח אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת לְמָחָר, כְּשֵׁרוֹת.

שָׁחַט אַחַת מֵהֶן, וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא – שאינה צפור דְרוֹר, והשניה היא דרור, הרי אינה נחשבת ככל כמי שהוקבעה לזוג לשניה, שהרי אינה ראויה לכך, ויִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה – יקנה עתה צפור דרור אחרת ויצרפנה לשניה, והָרִאשׁוֹנָה שנשחטה בטעות (שהרי לא היתה כלל צפור דרור) מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. ואפילו אם היתה צפור דרור אך שְׁחָטָהּ לראשונה וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, גם באופן זה לא הוקבעה כזוג לשניה, ויִקַּח עתה זוּג אחר לַשְּׁנִיָּה, והָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה (אך כיון שנמצאה טריפה אסורה היא באכילה). אבל אם שחט את הראשונה ונִשְׁפַּךְ הַדָּם קודם שהזה ממנו על המצורע, הרי כבר הוקבעה הראשונה כזוג לשניה, ומאחר ולא ניתן להשתמש בדם הראשונה, תָּמוּת גם הצפורה שניה, הַמִּשְׁתַּלַּחַת (-שהיתה מיועדת להשתלח), והיינו שיניחנה עד שתמות מעצמה, כיון שכבר הוקבעו כזוג אי אפשר להשתמש באחת ללא השניה, וכן אם לאחר שנשחטה הראשונה ועדיין לא הוזה דמה על המצורע מֵתָה הצפור הַמִּשְׁתַּלַּחַת, יִשָּׁפֵךְ הַדָּם של הראשונה, ובאופנים אלו צריך להביא זוג צפורים חדש, לשחוט את האחת ולשלח את השניה.