מסכת עירובין, פרק ז, משנה א

פרק ז, משנה א: חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה, מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ, מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוּת מֵאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, אוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד:

חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת – שתי חצרות המופרדות זו מזו בכותל, ויש חלון באותו כותל שדרכו ניתן להעביר חפצים מחצר לחצר, אם היה גודל החלון לכל הפחות אַרְבָּעָה טפחים עַל אַרְבָּעָה טפחים, שזהו שיעור פתח הראוי למעבר, בְּתוֹךְ גובה עֲשָׂרָה טפחים מהקרקע, שזהו שיעור שנוח להשתמש בו, אם רצו שתי החצרות, מְעָרְבִין שְׁנַיִם – שני עירובים, כל חצר בפני עצמה, וְאִם רָצוּ, מְעָרְבִין עירוב אֶחָד לשתי החצרות, כיון שהחלון מחבר ביניהם (אמנם אינו נחשב חיבור גמור עד כדי כך שיהיו חייבים לערב יחד).

היה החלון פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה טפחים, שאין כאן שיעור פתח חשוב, אוֹ שהיה החלון בגובה הכותל לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טפחים, שאין נוח להשתמש בו (שהרי אפילו מחיצה בגובה עשרה טפחים בלבד, חוצצת לגמרי, כיון שהמעבר שמעליה אינו נח לשימוש, וכל שכן אם הכותל בנוי למעלה מעשרה, ואף שיש בו חלון), הרי הכותל מפריד לגמרי בין שתי החצרות, ומְעָרְבִין שְׁנַיִם, כל חצר בפני עצמה, וְאֵין מְעָרְבִין עירוב אֶחָד לשתי החצרות.