מסכת ערלה, פרק ג, משנה ב
משנה ב: הַצּוֹבֵעַ מְלֹא הַסִּיט בִּקְלִפֵּי עָרְלָה, וַאֲרָגוֹ בְבֶגֶד, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה הוּא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יִדָּלֵק הַבֶּגֶד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלֶה בְאֶחָד וּמָאתָיִם:
משנה ב: הַצּוֹבֵעַ חוט אחד באורך מְלֹא הַסִּיט (-המרחק שבין האצבע לאמה כשמרחיקם ככל האפשר זו מזו) בִּקְלִפֵּי עָרְלָה, וַאֲרָגוֹ לאותו חוט אסור בְבֶגֶד, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה הוּא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יִדָּלֵק הַבֶּגֶד – יש לשרוף את כל הבגד, כיון שסובר רבי מאיר שחוט באורך זה יש לו חשיבות, ואינו בטל ברוב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלֶה בְאֶחָד וּמָאתָיִם – אם יש כנגדו מאתים חוטים של היתר, הרי הוא בטל ברוב, והבגד כולו מותר בהנאה.
