מסכת פרה, פרק ה, משנה ו

משנה ו: בֵּיצַת הַיּוֹצְרִים, כְּשֵׁרָה. רַבִּי יוֹסֵי פוֹסֵל. בֵּיצַת הַתַּרְנְגֹלֶת, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁירִין, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין:

משנה ו: בֵּיצַת הַיּוֹצְרִים, כלומר, האומן היוצר את כלי החרס עושה תחילה כמין כדור קטן של חומר בצורת ביצה, ויש לו בית קיבול, ואחר כך יוצר ממנו את הכלי כולו, הרי 'ביצה' זו כְּשֵׁרָה לקידוש מי חטאת, כיון שנחשבת היא כ'כלי'. ורַבִּי יוֹסֵי פוֹסֵל, כיון שהוא סובר שאינה נחשבת כלי. בֵּיצַת הַתַּרְנְגֹלֶת, שרוקנו את תוכנה ונשארה קליפתה לבדה, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁירִין, כיון שקליפה זו נחשבת ככלי, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין, כיון שהם סוברים שקליפה זו אינה נחשבת כלי (אמנם קליפת ביצת בת היענה, שהיא חזקה וקשה, לדברי הכל נחשבת ככלי ומקדשים בה מי חטאת).