מסכת פרה, פרק ז, משנה ד

משנה ד: קַדֵּשׁ לִי וַאֲקַדֵּשׁ לָךְ, הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר. מַלֵּא לִי וַאֲמַלֵּא לָךְ, הָאַחֲרוֹן כָּשֵׁר. קַדֵּשׁ לִי וַאֲמַלֵּא לָךְ, שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים. מַלֵּא לִי וַאֲקַדֵּשׁ לָךְ, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים:

משנה ד: שני בני אדם ששאבו מים לצורך קידושם, ואמרו זה לזה 'קַדֵּשׁ לִי, וַאֲקַדֵּשׁ לָךְ', הָרִאשׁוֹן שקידש את המים של השני, כָּשֵׁר – מימיו של השני כשרים בקידוש זה, אך השני שקידש לראשון לא התקדשו מימיו של ראשון, כיון שעשה הראשון מלאכה בין שאיבתם לקידושם, בכך שקידש את מימיו של השני, ופסל את מי עצמו. אמרו זה לזה 'מַלֵּא לִי וַאֲמַלֵּא לָךְ', הָאַחֲרוֹן שמילא לראשון, כָּשֵׁר – מימיו של הראשון כשרים, לפי שלא נעשתה מלאכה לאחר המילוי ועד לקידוש המים, שהרי הראשון עשה את מלאכת מילוי המים לשני קודם לכן. אך הראשון שמילא לשני, מימיו של השני פסולים, שהרי לאחר שמילא אותם עבור השני, עשה השני מלאכה בכך שמילא מים לראשון, ופסלם. אמר האחד לחבירו קַדֵּשׁ לִי את המים שמילאתי, וְאחר כך אֲמַלֵּא לָךְ מים, שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים, שהרי בעל המים הראשונים לא עשה כל מלאכה עד שקידש לו חבירו את המים, ורק אחר כך מילא עבור חבירו, וגם מים אלו שמילא כשרים, שהרי לאחר המילוי לא עשה חבירו כל מלאכה עד הקידוש. אמר לחבירו מַלֵּא לִי מים, וְאחר כך אֲקַדֵּשׁ לָךְ, את המים שכבר ברשותך, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים, המים שמילא לו חבירו פסולים כיון שלאחר מילוים עשה בעצמו מלאכה, שקידש את המים של חבירו. והקידוש שקידש את מי חבירו פסול, כיון שעשה חבירו מלאכה בין מילויים לקידושם, בכך שמילא עבורו מים.