מסכת שבת, פרק ג, שיעור 74

שנינו במשנה, 'כִּפָּה שֶׁהִסִּיקוּהָ בקש ובגבבא, הרי היא ככירים. בגפת או בעצים, הרי היא כתנור'.

הגמרא מבררת את הטעם בדינים אלו: אָמַר לֵיהּ רַב אָחָא בְּרֵיהּ [-בנו] דְּרָבָא לְרַב אַשִׁי, הַאי כִּפָּה – 'כפה' זו האמורה במשנתנו, הֵיכִי דָּמֵי – כיצד היא עשויה, והרי לכאורה דיניה סותרים אלו את אלו, אִי כְּכִירָה דָּמִי – אם היא דומה לכירה, היה ראוי שיהא דינה לגמרי ככירה, ואֲפִילּוּ אם הסיקוה בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים נַמִּי לִישְׁתְּרֵי – גם כן יהא מותר להשהות עליה קדירה בשבת. וְאִי כְּתַנּוּר דָּמִי – ואם היא דומה לתנור, אֲפִילּוּ אם הסיקוה בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא, נַמִּי לָא לִשְׁתְּרֵי – גם כן אין להתיר להשהות עליה, כדין תנור.

אָמַר לֵיהּ – השיב לו רב אשי, נָפִישׁ הַבְלֵיהּ מִדְּכִירָה – גדול חומה של הכיפה מחומה של הכירה, וְזוּטָר מִתַּנּוּר – אך הוא פחות מחום התנור, ולכן החמירו בה יותר מבכירה, ואם הוסקה בגפת או בעצים אסרו להשהות עליה קדירה אפילו אם היא גרופה או קטומה, אך הקילו בה יותר מבתנור, ואם הוסקה בקש ובגבבא מותר להשהות עליה קדירה.

אומר הרי"ף: וְשָׁמְעִינַן מִינַּהּ – ויש ללמוד מכך שאמרה הגמרא ש'כיפה' שוה לכירה בדברים שמותר בכירה בלא גריפה, אבל במה שצריך גריפה בכירה דינה כתנור, שאף גריפה אינה מועילה בו, דְּכָל מִידִי דְּאָסוּר לְאַשְׁהוֹיֵי – שכל דבר שאסור להשהות עַל גַּבֵּי כִּירָה אֶלָּא אִם כֵן היא גְּרוּפָה וּקְטוּמָה, אָסוּר לְאַשְׁהוֹיֵי עַל גַּבֵּי כִּפָּה אֲפִילּוּ אם היא גְּרוּפָה וּקְטוּמָה, וכמו באופן שהוסקו בגפת ועצים, שמותר להשהות בכירה גרופה או קטומה, ואסור להשהות בכיפה אפילו גרופה או קטומה. אֲבָל חַמִּין – מים חמים שֶׁהוּחַמּוּ כָּל צָרְכָּן קודם שבת, וְתַבְשִׁיל שֶׁבִּישֵּׁל כָּל צָרְכֵּיהּ – שהתבשל כל צרכו, שָׁרִי לְאַשְׁהוֹיֵי – מותר להשהותו עַל גַּבֵּי כִּפָּה, אפילו בלא גריפה או קטימה מִידִי דַּהֲוָה אַכִּירָה – כמו הדין האמור לגבי כירה, דְּאַף עַל גַּב דְּאָסִיר לְאַשְׁהוֹיֵי עֲלַהּ כִּי לֹא גְּרוּפָה וּקְטוּמָה מִידִי דְּלָא בַּשֵּׁיל כָּל צָרְכֵּיהּ – דאף שאסור להשהות על גביה דבר שלא התבשל כל צרכו אם אינה גרופה וקטומה, אֲבָל מִידִי דְּבַשֵּׁיל כָּל צָרְכֵּיהּ, שָׁרֵי – ומכל מקום דבר שהתבשל כל צרכו מותר להשהות על הכירה אף שאינה גרופה או קטומה, ולא חששו שיחתה בגחלים, הָכָא נַמִּי לֹא שְׁנָא – אף כאן, בכיפה, אין הדין שונה, ומותר להשהות חמין ותבשיל שהתבשל כל צרכו על גבי כיפה אף על פי שאינה גרופה או קטומה. מוסיף הרי"ף תנאי: וְדַוְקָא אם התבשיל הוא מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ, ואינו משביח בכך שנמשך בישולו, דּוּמְיָא דְּכִירָה – בדומה לכירה שהתירו להשהות עליה כשאינה גרופה או קטומה רק דבר שאינו משביח בהמשך הבישול, ומחמת כן אין חשש שיחתה בגחלים, אֲבָל אם התבשיל מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ, אֲסִיר – אסור להשהותו על גבי כיפה אפילו אם היא גרופה וקטומה, כיון שאסור להשהותו על גבי כירה שאינה גרופה או קטומה.

לאחר שהתבארו דיני כירה וכיפה, מבארת הגמרא את ההבדל ביניהם: וְהֵיכִי דָּמִי – כיצד עשויה כִּירָה, וְהֵיכִי דָּמִי – וכיצד עשויה כִּפָּה. אָמַר רַבִּי יוֹסִי בְּרַבִּי חֲנִינָא, 'כִּירָה', יש בה מָקוֹם לשְׁפִיתַת שְׁתֵּי קְדֵירוֹת, וכיון שחללה גדול אין חומה גדול כל כך. ו'כִּפָּה' יש בה מָקוֹם רק לשְׁפִיתַת קְדֵירָה אַחַת, וכיון שחללה קטן לכן חומה רב יותר.