מסכת שבת, פרק יח, משנה ג

משנה ג: אֵין מְיַלְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב אֲבָל מְסַעֲדִין וּמְיַלְּדִין אֶת הָאִשָּׁה בַּשַּׁבָּת וְקוֹרִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת וְקוֹשְׁרִין אֶת הַטַבּוּר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף חוֹתְכִין וְכָל צָרְכֵי מִילָה עוֹשִׂין בַּשַּׁבָּת:
משנה ג: אֵין מְיַלְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב – אסור למשוך את הולד מרחם הבהמה ביום טוב, משום שיש בכך טירחא יתירה, אֲבָל מְסַעֲדִין – אך מותר לתפוס את הולד שלא יפול לארץ, אמנם בשבת אף זה אסור. וּמְיַלְּדִין אֶת הָאִשָּׁה בַּשַּׁבָּת, וְקוֹרִין לָהּ חֲכָמָה – קוראים עבורה למיילדת בקיאה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, ואפילו מחוץ לתחום שבת, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת לכל צרכיה. וְקוֹשְׁרִין אֶת הַטַבּוּר, שאם לא כן זו סכנה לולד, אך אין חותכים אותו. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף חוֹתְכִין. מוסיפה המשנה, וְכָל צָרְכֵי מִילָה עוֹשִׂין בַּשַּׁבָּת, ובפרק הבא יבוארו דינים השייכים להכנת צרכי מילה בשבת.