פרשת בהר

"לא תעבוד בו עבודת עבד" (ויקרא כה לט)

מצוות לא תעשה, שלא נעבוד בעבד עברי עבודה שיש בה בזיון גדול והכנעה, שדרך לעבוד כן בעבד כנעני, שנאמר 'לא תעבוד בו עבודת עבד'.

משרשי המצוה, כדי שיתן האדם אל לבו, כי האומה שלנו היא הנכבדת מכולן, ומתוך כך יאהב אומתו ותורתו, ויתן אל לבו גם כן, כי כמו שזה העבד העברי נמכר לו מפני דחקו, כך אפשר שיקרה לו עצמו או לאחד מבניו אם יגרום להם החטא, ובכבדו את עבדו יחשוב מחשבה זו בלי ספק, ומתוך מחשבתו זאת, יזהר מלחטא. ועוד תועלת אחרת בדבר, שירגיל האדם את נפשו במידת החסד והרחמים, ויתרחק ממידת האכזריות הרעה, ובהכין נפשו אל הטובה תקבל הטוב, והשם חפץ להעניק מברכותיו אל בריותיו.

ונוהגת מצוה זו באנשים ובנשים, בזמן שהיובל נוהג [כי אז נוהגים דיני עבד עברי].