יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוה שמה) שלא נמכור עבד עברי על אבן המקח

פרשת בהר

"לא ימכרו ממכרת עבד" (ויקרא כה מב)

מצוות לא תעשה, שלא נמכור עבד עברי כדרך שמוכרים עבדים כנעניים, בהכרזה על אבן המקח, אלא נמכרנו בהצנע ודרך כבוד. ודרשו כן מהפסוק 'לא ימכרו ממכרת עבד', שלא ימכרם בסמטא ולא יעמידם על אבן המקח.

שורש מצוה זו ידוע, שאין ראוי לו לאדם להקל בכבוד חברו, אף על פי שהביאו עונותיו להימכר, כי לא ידע אם אולי למחר יבוא גם הוא עצמו לידי כך.

ונוהגת מצוה זו באנשים ובנשים, בזמן שהיובל נוהג, שהרי אין דיני עבד עברי נוהגים אלא בזמן היובל.

והעובר על זה ומכר עבד עברי כדרך שהעבדים כנעניים נמכרים עבר על לאו.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)