ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק ה, ג-ד
הלכות יסודי התורה / פרק חמישי
ג) וכל הדברים האלו, שצריך למסור נפשו להריגה רק על אחת משלש עבירות חמורות, או כשמתכוון הגוי להעבירו על הדת בפני עשרה מישראל, היינו רק שלא בשעת הגזרה, אבל אם היה הדבר בשעת הגזרה, והוא, שיעמוד מלך רשע כנבוכדנצר וחביריו, ויגזור גזרה על ישראל לבטל דתם, או לבטל מצוה מן המצות, הרי זה יהרג ואל יעבור אפילו על אחת משאר מצות, בין נאנס בתוך עשרה מישראל, בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים:
ד) כל מי שנאמר בו 'יעבור ואל יהרג', ונהרג ולא עבר, הרי זה מתחייב בנפשו, כמאבד עצמו לדעת. וכל מי שנאמר בו 'יהרג ואל יעבור', ונהרג ולא עבר, הרי זה קידש את השם. ואם היה בעשרה מישראל, הרי זה קידש את השם ברבים, כדניאל חנניה מישאל ועזריה, ורבי עקיבא וחביריו, ואלו הן המכונים 'הרוגי מלכות' שאין מעלה גדולה על מעלתן, ועליהן נאמר 'כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה', ועליהם נאמר 'אספו לי חסידי, כורתי בריתי עלי זבח'.
וכל מי שנאמר בו 'יהרג ואל יעבור', ולא נהג כדין אלא עבר ולא נהרג, הרי זה מחלל את השם. ואם היה הדבר בעשרה מישראל, הרי זה חילל את השם ברבים, ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם, ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם, ואף על פי כן, מפני שעבר באונס, אין מלקין אותו אם עבר עבירה שיש בה מלקות, ואין צריך לומר שאין ממיתין אותו בית דין אם עבר עבירה שיש בה חיוב מיתה, אפילו הרג באונס, והטעם לכך, שאין בית דין מלקין וממיתין אלא לעובר עבירה ברצונו, ובעדים, והתראה [-שהתרו בו שהדבר אסור ופירטו לו מה העונש שיקבל על עבירה זו], שנאמר בנותן מזרעו למולך 'ונתתי אני את פני באיש ההוא', מפי השמועה למדו – וכך קיבלו חז"ל שיש לדרוש מלשון 'ההוא', לא אנוס, ולא שוגג, ולא מוטעה, ויש ללמוד מכאן לשאר המצוות, ומה אם עבודת כוכבים שהיא חמורה מן הכל, אף על פי כן העובד אותה באונס אינו חייב כרת, ואין צריך לומר שאינו חייב מיתת בית דין, קל וחומר לשאר מצות האמורות בתורה, שהעובר עליהם באונס פטור מעונש. וכן בעריות הוא אומר לגבי נערה מאורסה שנאנסה, 'ולנערה לא תעשה דבר', הרי שלא הענישה התורה מי שעבר עבירה באונס.
אבל אם יכול למלט נפשו, ולברוח מתחת יד המלך הרשע, ואינו עושה, אלא נשאר באותו מקום ועובר עבירות, הנה הוא ככלב שב על קיאו, והוא נקרא עובד עבודת כוכבים במזיד, כיון שיכול הוא לברוח ולהמנע מלעבוד עבודה זרה, והרי הוא נטרד מן העולם הבא, ויורד למדרגה התחתונה של גיהנם:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
