ספר נשים: הלכות אישות, פרק ג
טז) השליח לקידושין נעשה עד, לפיכך אם עשה שני שלוחין לקדש לו אשה, והלכו וקידשו אותה, הן הן שלוחיו, והן הן עידי הקידושין, ואינן צריכין לקדשה לו בפני שנים אחרים:
יח) הכל כשרין לשליחות קידושין, חוץ מחרש שוטה וקטן, לפי שאינן בני דעת, והגוי לפי שאינו בן ברית, ונאמר לגבי הפרשת תרומה 'כן תרימו גם אתם', לרבות השליח, ומה אתם בני ברית אף שלוחכם בן ברית, להוציא את הגוי, שאינו יכול להעשות שליח. אבל העבד הכנעני, אף על פי שהוא נעשה שליח לדבר שבממון, הרי הוא פסול לשליחות הקידושין והגיטין, לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
