ספר נשים: הלכות אישות, פרק ה
ט) היתה סחורה בינו ובין חבירו, וחלקה שלא מדעת חבירו, וקידש בחלקו, הואיל וחלוקה זו צריכה שומת בית דין, ואין אדם רשאי לחלוק את ממון השותפות מעצמו, אינה מקודשת, שאין זה רשאי להיות נוטל לעצמו מממון השותפות מה שירצה ויניח לשותפו מה שירצה:
י) גזל את האשה עצמה שהוא בא לקדש, או גנב ממנה או חמסה, וחזר וקידשה בגזל ובגניבה ובחמס שלה, ואמר לה הרי את מקודשת בו, אם קדם ביניהן דברי שידוכין, ונטלה ושתקה, הרי זו מקודשת, ואם לא שידך אותה מעולם, אף על פי ששתקה כשנתן לה דברים אלו בתורת קידושין, אינה מקודשת. ואם אמרה 'הן', הרי זו מקודשת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
