ספר נשים: הלכות אישות, פרק ה
יז) היה לו חוב ביד אחרים, שהיה אדם אחר חייב ממון לאדם הבא לקדש את האשה, ואמר לה 'הרי את מקודשת לי בחוב שיש לי ביד זה', ואמר כן במעמד שלשתן – המקדש המתקדשת והלוה החייב לו את הממון, שבדרך זו נקנה החוב לאשה, הרי זו מקודשת:
יח) קידשה בפקדון שיש לו בידה – שהפקיד אצלה קודם לכן, או בשאלה שהשאילה, אם היה הפקדון והשאלה בשלמותם, או אפילו שוה פרוטה באחד מהן קיים ברשותה, הרי זו מקודשת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
