ספר נשים: הלכות אישות, פרק ו
ג) כיצד, האומר לאשה 'אם תתני לי מאתים זוז הרי את מקודשת לי בדינר זה, ואם לא תתני לי לא תהיה מקודשת', ואחר שהתנה תנאי זה נתן לה הדינר, הרי התנאי קיים, והרי זו מקודשת על תנאי, ואם נתנה לו מאתים זוז תהיה מקודשת, ואם לא נתנה לו אינה מקודשת:
ד) אבל אם אמר לה 'הרי את מקודשת לי בדינר זה', ונתן הדינר בידה, והשלים התנאי ואמר 'אם תתני לי מאתים זוז תהיי מקודשת, ואם לא תתני לי לא תהיי מקודשת', הרי התנאי בטל, מפני שהקדים המעשה ונתן בידה ואח"כ התנה, ואף על פי שהכל בתוך כדי דיבור, והרי זו מקודשת מיד, ואינה צריכה ליתן לו כלום:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
