ספר נשים: הלכות אישות, פרק ו
יא) התנה על האשה בשעת קידושין או בשעת גירושין שתבעל לאביה ולאחיה או לבנה וכיוצא בזה, שהם דברים האסורים, הרי זה כמי שהתנה עליה שתעלה לרקיע או שתרד לתהום, ותנאו בטל, שאין בידה שיעברו אחרים ויבאו על הערוה, ונמצא שהתנה עמה בדבר שאין בידה לקיימו. וכן כל כיוצא בזה:
יב) אבל אם התנה עליה שיתן לי פלוני חצירו, או שישיא בתו לבני וכיוצא בזה, תנאו קיים, שהרי אפשר בידה לקיימו, ותתן לפלוני ממון רב עד שיתן לו חצירו ועד שישיא בתו לבנו, שהרי אין כאן עבירה. וכן כל כיוצא בזה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
