ספר נשים: הלכות אישות, פרק ח
ה) קידש את האשה 'על מנת שאני תלמיד', אין אומרין שיש צורך שיהא תלמיד כבן עזאי ובן זומא, שהיו גדולים בתורה ביותר, אלא כל ששואלין אותו דבר אחד בתלמודו, ואומרו, ואפילו אם יודע דבר בתלמודו רק בהלכות החג שמלמדין אותן ברבים מדברים הקלים סמוך לחג כדי שיהיו כל העם בקיאין בהן. קידשה 'על מנת שאני חכם', אין אומרין שיש צורך שיהא חכם כרבי עקיבה וחביריו, אלא כל ששואלין אותו בכל מקום דבר חכמה ואומר, הרי הוא נחשב 'חכם' לענין קיום תנאו. אמר שמקדשה על מנת שאני גבור, אין אומרין שיש צורך שיהא גבור כאבנר בן נר שר צבא שאול המלך, וכיואב בן צרויה שר צבא דוד המלך, אלא כל שחביריו מתייראים ממנו מפני גבורתו, קרוי 'גיבור' לענין זה. קידשה על מנת שאני עשיר, אין אומרין שיש צורך שיהא עשיר מופלג (כרבי אלעזר בן חרסום) וכרבי אלעזר בן עזריה, אלא כל מי שבני עירו מכבדין אותו מפני עושרו מכונה עשיר לענין זה. קידשה על מנת שאני צדיק, אפילו היה עד עתה רשע גמור מכל מקום הרי זו מקודשת מספק, שמא הרהר תשובה בלבו באותו זמן, והיה צדיק. קידשה על מנת שאני רשע, אפילו היה מוחזק עד עתה כצדיק גמור הרי זו מקודשת מספק, שמא הרהר בעבודת כוכבים ומזלות בדעתו, שעון עבודת כוכבים ומזלות גדול הוא, שאין צורך במעשה כדי להחשב רשע, ומשיהרהר לעבוד בלבו מיד נעשה רשע, שנאמר 'פן יפתה לבבכם', וכתוב 'למען תפוש את בית ישראל בלבם', הרי שמחשבת הלב לבדה נחשבת עבירה.
ו) המקדש את האשה, ואחר כך אמר הייתי סבור שהיא כהנת, והרי היא לוייה. או הייתי סבור שהיא לוייה והרי היא כהנת. או הייתי סבור שהיא ענייה והרי היא עשירה. או הייתי סבור שהיא עשירה והרי היא ענייה. הרי זו מקודשת, מפני שלא הטעתו, ולא אמרה לו דבר זה על עצמה, אלא הוא הטעה את עצמו שהיה סבור כך. וכן היא – המתקדשת שאמרה לאחר הקידושין, סבורה הייתי שהוא כהן והרי הוא לוי, או סבורה הייתי שהוא לוי והרי הוא כהן, עשיר והרי הוא עני, עני והרי הוא עשיר, הרי זו מקודשת, מפני שלא הטעה אותה:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
