ספר נשים: הלכות אישות, פרק יח
א) אלמנה, ניזונת מנכסי היורשין כל זמן אלמנותה, עד שתטול כתובתה. ומשתתבע כתובתה בבית דין, אין לה מזונות. וכן אם מכרה כתובתה כולה, או משכנה כתובתה, או עשתה כתובתה אפותיקי לאחר, והוא (-ובתנאי) שתאמר לו פה תקנה חובך (-מקרקע זו תוכל לגבות את חובי אליך), בין שעשת דברים אלו בבית דין מומחין בין שלא בבית דין, בין שעשתה בחיי בעלה בין שעשתה לאחר מיתת בעלה, אין לה מזונות מן היורשים. אבל אם מכרה מקצתה, יש לה מזונות. ומשתתארס האלמנה, אבדה מזונותיה:
ב) כשם שניזונת אחר מותו מנכסיו, כך נותנין לה כסות וכלי תשמיש ומדור (או יושבת במדור) שהיתה בו בחיי בעלה, ומשתמשת בכרים וכסתות, בעבדים ושפחות שנשתמשה בהן בחיי בעלה. אך אם נפל המדור שהיתה בו, אין היורשין חייבין לבנותה. ואם אמרה הניחו לי ואני אבננו משלי, אין שומעין לה. וכן לא תחזק בדקו, ולא תטחה אותו לאחר מיתת בעלה, אלא תשב בו כמה שהוא, או תצא. ויורשין שמכרו מדור אלמנה, לא עשו כלום:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
