ספר נשים: הלכות אישות, פרק יט
כ) היו הנכסים מרובין, ויש עליו חוב לאחרים, או שהתנה עם אשתו שיזון את בתה מאיש אחר, אף שלאחר ניכוי החוב ישארו הנכסים מועטים מכל מקום אין החוב ולא מזונות בת אשתו ממעטין בנכסים, אלא נחשב כאילו השאיר נכסים מרובים, ויירשו הבנים הכל, ויתנו לבעל חובו, ויזונו בת אשת אביהן עד זמן שפסק, ויזונו אחיותיהן עד שיבגרו או עד שיתארסו ויצאו מתחת ידיהם:
כא) הניח אלמנה ובת ממנה או מאשה אחרת, והרי הוא חייב במזונות שתיהן, ואין בנכסים כדי שיזונו שתיהן, האלמנה ניזונת מנכסיו, והבת תשאל על הפתחים. וכן אני אומר שמזונות הבת קודמין לירושת הבן כתובת אמו שמתה בחיי אביו, ואף על פי ששניהם מתנאי כתובה, וקל וחומר הדברים, אם נדחת ירושה של תורה מפני מזונות הבת, וכי לא תדחה ירושת הכתובה שהיא תנאי בית דין מפני מזונות הבת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
